שיעור זה הינו המשך של השיעור הקודם אשר מפאת אורכו פוצל לשניים. גם כאן אנו דנים בעבודת האורתופד בדגש על בדיקות פיזיקאליות ובדיקות נוספות שהרופא מבצע. השיעור מסכם את עבודת האורתופד מול המטופל אך גם מרחיב לתחומים הנמצאים יותר בשליטת הפיזיותרפיסט. בתום שיעור זה יהיו בידינו מספיק כלים להתמודד עם מכתבים רפואיים ותיאורי מקרה אורתופדיים.
שלב א - בדיקת כוח גס של השריר
בדיקת כוח גס של שריר (כלומר, בדיקת היכולת של השריר לבצע פעולה) מבוצעת על ידי רופאים נוירולוגים, אורתופדים ובעלי מקצוע פרה-רפואי כדוגמת פיזיותרפיסטים. מטפלי שיאצו אינם אמורים לבצע בדיקת שריר למטרות אבחנה אולם הכרת הבדיקה מעניקה כלים חשובים לטיפול.
ככל שהמטופל רואה שיפור בכוח הגס הוא עובר חווית הצלחה המעודדת אותו, לא רק להתמיד להגיע לטיפול אלא גם להתמיד בביצוע התרגילים וההנחיות שנמסרו לו על ידי המטפל.
איך נשפיע על צדדים לא מאוזנים של הגוף?
א - ניתן לחזק בשיאצו את הצד החלש. הישארות ממושכת על כל נקודה (משך ארוך מנשימה) תורמת לחיזוק השריר. לעומת זאת, פעולות מהירות וקצביות כמו טווינא יכולות לפזר ולהניע את הצ'י באזור ולכן מתאימות יותר למצבי עודף.
ב - ניתן לזהות את המרידיאן העובר על השריר החלש ולחזקו באמצעות מוקסה ישירות על נקודת האסוציאציה של המרידיאן (מוקסה בחיזוק, למשל על עיתון). לעומת זאת, One finger rotation בטווינא או כוסות רוח על נקודת האסוציאציה של המרידיאן שבעודף יכולים לפזר את הנקודה.
שלב ב - תרגול בדיקת כוח גס של שריר
בבדיקה פיזיקאלית ניתן לבדוק ולאמוד את רמת הכוח גס של השריר על פי הדירוג הבא:
0= ללא תנועת שריר כלל (שיתוק מלא).
1 = רמז להתכווצות. שריר מסוגל לנוע בכיוון כוח המשיכה.
2 = כוח חלש. שריר עובד כנגד כוח המשיכה אך לא כנגד התנגדות.
3 = שריר יכול לנוע כנגד התנגדות חלשה ביותר.
4 = הזזת גפה חלקית כנגד כוח המשיכה כנגד התנגדות מתונה.
5 = הזזה נורמאלית. כוח גס תקין.
הערה: כפי שניתן להבין, הבדיקה אינה מהימנה כל כך ולעתים, מטפלים שונים יעריכו את כוח השריר בסטיות קטנות מעל או מתחת לניקוד שנבחר. עם זאת, זוהי בדיקה מספיק טובה להערכה כללית של מצב השריר, במיוחד אם ניתן להשוות לצד השני (של הגפה, למשל).
ישנם רופאים אשר פותרים בעיית ההתלבטות בין שתי דרגות כוח גס על ידי כך שהם נותנים ניקוד ביניים. אם למשל הם מתרשמים שהשריר יכול לנוע כנגד התנגדות, אך זו לא חלשה במיוחד, הם מעריכים את תוצאת הבדיקה בין רמה 3 לרמה 4. במקרה זה הם ינקדו את כוח השריר כ 3+ או כ 4- .
הדרכה:
- את רמה 3 ורמה 4 יש להעריך באופן הבא: מול התנגדות ממש חלשה זו תהיה רמה 3/5 ומול התנגדות מתונה זו תהיה רמה 4/5.
צריך גם להפעיל פרופורציות והיגיון. זוהי לא תחרות כיפוף מרפקים! על המטפל להפעיל כוח פרופורציונלי לכוחו של הנבדק. כאמור, השוואה בין הגפיים תאפשר לנו לדעת אם כוח גס של צד אחד שונה משמעותית מהשני.
משימה א
בדיקת כוח גס של שרירי המרפק:
א - biceps. ב - brachioradialis. ג - triceps. ד - supinator.
משימה ב
|
שם השריר
|
הערכת כוח גס מצד ימין
|
הערכת כוח גס מצד שמאל
|
שלב ג - בדיקה באמצעות מישוש
מישוש הוא שלב חשוב בבדיקת האורתופד. באמצעות שלב זה ניתן להבחין בנפיחות, איזורי רגישות, שינוי מבנה (דפורמציות), דלדול שרירים ועוד.
שאלה א
לפניך שתי תמונות המצביעות על שלבים שונים במחלת הראומטואיד ארתריטיס (מחלה אוטואימונית שפוגעת במפרקים).
היעזרו בביאורי המושגים שלפניכם ושבצו את התיאורים המופיעים בטור השמאלי של הטבלה במקום הרלבנטי לכל תמונה.
ביאורי מושגים (מושגים אילו מוכרים לכם מהלימודים בתמורות אך לנוחותכם, הם מוזכרים כאן פעם נוספת):
Opponens pollicis - השריר המקרב את האגודל אל הזרת.
|
נושא
|
תמונה א (משמאל)
|
תמונה ב (מימין)
|
מפתח מושגים
|
|
משך המחלה
|
שלבים ראשונים.
שלבים מתקדמים.
|
||
|
נפיחות באצבעות
|
מראה מטעה של נפיחות בגלל השינויים במבנה העצם.
נפיחות באצבעות, בעיקר ב - PIP.
אין רקמות רכות ונפוחות.
תחושה של רקמות רכות.
|
||
|
מצב כף היד (האזור המטטרסלי)
|
עדיין ללא שינויים מבניים.
דפורמציות.
פריקת אצבעות במפרקי MCP.
|
||
|
כיוון האצבעות יחסית לכף היד
|
סטייה אולנרית של האצבעות.
ישר ותקין.
|
||
|
תחושת המגע בקצות העצמות המטקרפליות
|
קצוות העצמות המטקרפליות מרגישות כמו בליטות גרמיות.
רגיל עד נפיחות.
|
||
|
נפח השרירים
|
תקין.
אטרופיה (דלדול) ה Thenar eminence.
|
|
נושא
|
תמונה א (משמאל)
|
תמונה ב (מימין)
|
|
משך המחלה
|
שלבים ראשונים
|
שלבים מתקדמים
|
|
נפיחות באצבעות
|
נפיחות באצבעות, בעיקר במפרקים האינטרפלקג'יאליים PIP.
תחושה של רקמות רכות.
|
מראה מטעה של נפיחות בגלל השינויים במבנה העצם. אין רקמות רכות ונפוחות.
|
|
מצב כף היד (האזור המטטרסלי)
|
עדיין ללא שינויים מבניים
|
דפורמציות
פריקת אצבעות במפרקי MCP
|
|
כיוון האצבעות יחסית לכף היד
|
ישר ותקין
|
סטייה אולנרית של האצבעות
|
|
תחושת המגע בקצות העצמות המטקרפליות
|
רגיל עד נפיחות
|
קצוות העצמות המטקרפליות מרגישות כמו בליטות גרמיות.
|
|
נפח השרירים
|
תקין
|
אטרופיה (דלדול) ה Thenar eminence (אזור LI-4 ): פגיעה בשרירים של Abductor pollicis brevis ו- Opponens pollicis.
|
הערה להעשרה (למי שלמד את הנושא):
אוסטראוארתריטיס מתחיל לפגוע ב DIP . בשלב מאוחר יותר מופיעות דפורמציות ונודולות.
העשרה: בשקפים 8-10 של המצגת הנלוות לשיעור זה תוכלו לראות בדיקת כף רגל.
שאלה ב
מה מתייחס לבדיקה במגע?
שלב ד - בדיקת רפלקסים ומצבי הליכה
הערה: חלקים משלב זה של השיעור נועדו להעשרה ואינם כלולים בחומר הנלמד. תלמידי השיאצו יכולים (אם הם רוצים) לדלג עליהם.
רפלקס, או החזר בעברית, הוא פעולה עצבית מהירה המתרחשת בתגובה לגירוי מסוים ללא החלטה מודעת. קיימים רפלקסים מולדים ורפלקסים נרכשים.
שאלה א
מה אינו נחשב לרפלקס?
א - תגובת מציצה של תינוק כאשר מקרבים אליו פטמה או בקבוק
ב - תגובת היסוס לכניסה לבריכה עם מים קרים במיוחד
ג - תגובת רתע כאשר אנו נדקרים בקוץ
ד - תגובת לחיצה על בלם המכונית כאשר אנו רואים כלב מתפרץ אל הכביש
היד נגעה במגהץ > המוח פרש את החום ככאב והסביר מה קרה > עלתה תובנה איך להתמודד עם הבעיה (למשל לנתק את המגהץ או לשטוף את היד במים קרים) > הודעה מקבילה נשלחה בקצב מעט איטי יותר מעמוד השדרה אל המוח > התקבלה תחושת חום שעברה דרך עצבי התחושה אל חוט השדרה > הודעה מידית נשלחה דרך עצבי התנועה אל היד > ההודעה גרמה ליד להירתע.
(כלומר, קודם מרתיעים את היד ממקור חום ורק אח"כ חושבים - "אופס- זה היה חם").
רפלקסים הם תגובות "נחותות" שמאפיינות את כל בעלי החיים. היכולת לשלוט על הרפלקס נמצאת במרכזים "עליונים" של המוח (אזורי החשיבה). לכן, כתינוקות אנו מפרישים צואה ושתן ללא שליטה עד שמנגנונים מתוחכמים מאפשרים לנו שליטה על סוגרים מסיבות של נוחות ונסיבות חברתיות (התאפקות). פגיעה במרכזים העליונים מסירה את הבקרה על רפלקסים שונים ולכן הם מתעוררים.
מכאן שבפגיעה במרכזים עליונים הרפלקסים יהיו יותר ערניים (היפררפלקסיה) כי אין עליהם בקרה, בעוד שבפגיעה במרכזי מוח תחתונים (פעולות אוטונומיות) הרפלקסים יפגעו (היפורפלקסיה).
העשרה
מיועד לקריאה לתלמידי המסלול המשולב לרפואה סינית, אך אין צורך לזכור מידע זה! ניתן לעבור ישירות לשאלה ג.
|
סוג הרפלקס המופק
|
שורשי העצבים הנחוצים
|
השריר המוביל את הרפלקס
|
|
גיד אכילס
|
S1
|
גסטרוקנמיוס
|
|
רצועת הפטלה
|
L2 , L3 , L4
|
קוואדריצפס
|
|
בייספס
|
C5 , C6
|
בייספס
|
|
טריספס
|
C7 , C8
|
טריספס
|
שימו לב: גם טבלה זו (עד שאלה ג) נועדה להעשרה בלבד!
|
LMN = Lower Motor Neurons
פגיעה במרכזים תחתונים -
אוטונומיים (לא רצוניים)
|
UMN = Upper Motor Neurons
פגיעה במרכזים עליונים -
חשיבה והפעלת רצונות
|
|
פגיעה בעיקרבתאי הקרן הקדמית של עמוד השדרה
|
פגיעה בעיקרבמרכזים מוטוריים של המוח
|
|
חולשה אסימטרית של הגוף
|
בעיות בליעה ודיבור על רקע חולשת שרירי פנים
|
|
אטרופיה (דלדול שרירים), טונוס ירוד
|
אטרופיה, טונוס (מתח שריר) מוגבר
|
|
היפו-רפלקסיה
|
היפר-רפלקסיה
|
|
רעידות ועוויתות על רקע פעילות לא רצונית של עצבים שלא נפגעו.
|
איבוד רפלקסים של הבטן, בבינסקי.
|
מצבי הליכה פתולוגים - Gait disorder
Gait = צורת הליכה. אורתופד או נוירולוג בוחנים את צורת ההליכה של המטופל. זו יכולה להצביע על שיתוק מסיבות שונות או על מצבי חולי שונים.
שאלה ג
לפניך תיאור הליכה במצבים שונים. התאימו את שם המחלה לכל מצב.
a - המטופל גורר רגל אחת. שימו לב גם למנח היד המשותקת שבאותו צד.
b - המטופל זורק את הרגל שלו לפנים כדי שכף הרגל תנחת ישר על הרצפה.
c - המטופל הולך על בסיס רחב ומבטו כל הזמן אל הרצפה
d - המטופל הולך על בסיס רחב וידיו אינן בקואורדינציה עם הרגליים
e - המטופל מתחיל את צעדיו בהיסוס ובהדרגה מגביר מהירות
ואילו הן המחלות אשר יש להתאים לכל מצב (אות):
פרקינסון, אירוע מוחי, פגיעה עצבית בטיביאליס אנטריור, הליכה על בסיס רחב בגלל פגיעה במוח הקטן, הליכה על בסיס רחב בגלל פגיעה עצבית בתחושת המרחב.
שלב ה - הערכת כאב על ידי הרופא
שאלה א
היעזרו במפתח המילים והשלימו את המילים החסרות:
מרכזית, מקומית, דיסטאלית, צווארית, מותנית, דיסקופתיות, חסימת כלי דם.
|
מאפיינים
|
כאב אקוטי
|
כאב כרוני
|
מפתח מושגים
|
|
משך
|
|
שבועות עד שנים, חוזר על עצמו, מספר רגעים עד ימים
|
|
|
מאפייני כאב
|
צפוי, סטטי, עצמה חריפה, משתנה בעוצמתו, מגיע במפתיע
|
||
|
תגובת גוף
|
סטרס - עליית אדרנלין
התכווצות אישונים,
|
סטרס - שמירת קורטיזול גבוה. אובדן משקל, עצירות,
|
הזעה, הפרעות שינה, פלפיטציות וטכיקרדיה, אובדן ליבידו, עליית ל.ד
|
|
תגובה נפשית
|
דיכאון, חרדה
|
||
|
היבט סיני
|
עודף יאנג, סטגנציה פתאומית לרוב של דם, פגיעה בדם וביין
|
סטגנציה של צ'י, סטגנציה של ליחה, חסר דם
|
|
מאפיינים
|
כאב אקוטי
|
כאב כרוני
|
|
משך
|
מספר רגעים עד ימים
|
שבועות עד שנים, חוזר על עצמו
|
|
מאפייני כאב
|
עצמה חריפה, מגיע במפתיע
|
צפוי, סטטי, משתנה בעוצמתו
|
|
תגובת גוף
|
סטרס - עליית אדרנאלין.
הזעה, פלפיטציות וטכיקרדיה, התכווצות אישונים, עליית ל.ד
|
סטרס - שמירת קורטיזול גבוה.
הפרעות שינה, אובדן ליבידו, אובדן משקל, עצירות
|
|
תגובה נפשית
|
חרדה
|
דיכאון
|
|
היבט סיני
|
עודף יאנג, סטגנציה פתאומית לרוב של דם, פגיעה בדם וביין
|
סטגנציה של צ'י, סטגנציה של ליחה, חסר דם
|
איזו הגדרה לגבי כאב אינה נכונה?
א - כאב נוירופתי הוא כאב ממקור עצבי פריפרי, כלומר של עצב שאינו יוצא ישירות מהמוח או חוט השדרה.
שלב ו - הבדיקה הפיזיקאלית
אמנם כל רופא עושה בדיקה ממוקדת על התחום שלו, אבל עדיין, גם לאורתופד חשוב לבצע בדיקה כללית ויסודית כדי לוודא שלא הוחמצה שום אבחנה. למשל, אורתופד ממשש את אזור ראש הירך אך מבחין בגוש באזור קשריות הלימפה שבמפשעה. כדי לברר במה מדובר הרופא יבחן גם קשריות לימפה באזורים אחרים בגוף (שיכולים להעיד על זיהום או על סרטן בדרכי הלימפה, למשל).
כדי להכיר באופן כללי את צורת הבדיקה הפיזיקאלית הכללית נעבור לתרגיל הבא:
שאלה
לפניך תיאור סטנדרטי של בדיקה פיזיקאלית שבוצעה על ידי רופא (לא בהכרח אורתופד). הצמידו את האזורים המתאימים לכל בדיקה:
מצב כללי, סימנים חיוניים, עיניים, ריאות, בטן, נוירולוגיה, גפיים, פה ולוע, ראש צוואר, קשרי לימפה, לב, שדיים, דפקים.
שלב ז - בדיקות עזר והדמיה
הערה חשובה: פרק זה הינו חזרה והעמקה עבור תלמידים בוגרי שנה ב בשיאצו בתמורות ובמיוחד עבור תלמידים שלמדו את השיעור: פיזיקה רפואית ובדיקות הדמיה במסגרת לימודי הרפואה המערבית. עם זאת, כדאי לבצע חזרה זו משום שחלק מהשאלות שונו, מה שיהווה תרגול נוסף.
ישנן בדיקות עזר חשובות בהן האורתופד מסתייע כדי לבדוק מה קרה למטופל. רנטגן יסייע לדעת האם מדובר בשבר או בסתם חבלה כהה אבל כדי לבדוק אם יש פריצת דיסק, CT יועיל יותר. אם הרופא חושד בנוכחות גידול בתוך העצם, עדיף שיסתמך על MRI , אבל אם מדובר באבני כליה שגורמים לכאב גב תחתון חזק (והרופא רוצה לוודא שזה מזה ולא מבעיה של עמוד השדרה), יתכן שאולטרה סאונד ייתן מידע חשוב. בשביל לדעת אם העצם תקינה או בחסר, כמו במקרה של אוסטאופורוזיס, הרופא ייעזר במיפוי עצמות. אם בעבר, כדי לבדוק שחיקת סחוס, היה צריך לפתוח את הברך הרי שהיום ניתן לחסוך את הניתוח המורכב ולהחדיר צינורות עם מצלמה כדי לראות את פנים המפרק באמצעות ארתרוסקופיה.
יש לקרוא בעיון את הטבלה שלפניכם. הנכם יכולים להסתמך על תמונות ומידע מילולי במצגת המצורפת לקורס. אחרי כן, יש לענות על השאלות הבאות.
|
הבדיקה
|
עקרון פעולה
|
מה היא בודקת
|
סיכונים
|
עלויות
|
|
רנטגן - X-ray
RX
|
צילום על פילם לבן שעובר השחרה כאשר קרינת ה Xעוברת דרך הגוף. לכן, העצמות נראות לבן בעוד שחלל (כמו ריאות) נראה שחור.
|
רקמות קשות כמו עצמות. ניתן להדמות גם שלפוחית שתן או מערכת העיכול באמצעות חומר ניגוד.
|
קרינה גבוהה יכולה לגרום לסרטן בחשיפה ממושכת.
אסור לנשים בהריון, בשל חשש למומים מולדים בעובר.
|
הבדיקה מידית. הפניה דרך כל רופא. תשלום סמלי או ללא תשלום דרך קופת החולים.
|
|
טומוגרפיה ממוחשבת
Computerized Tomography
CT
|
סורק שמצלם באמצעות קרני X כמו של רנטגן אך באמצעות מחשב מדמה את האיזור המצולם לתלת מימד.
CT תלת מימד מפיק תמונות באיכות קרובה ל-MRI.
|
רקמות קשות כמו ברנטגן אך ברמות דיוק וחתכים עדינים. באמצעות חומר ניגוד ניתן לזהות כלי דם, עצבים, מקורות דימום ועוד.
|
צילומים מרובים עלולים לפגוע בתאי הזרע ולגרום לגידולים. בחלק מהנבדקים קיימת אלרגיה לחומר הניגוד העלולה לפגוע בכליות.
|
בדיקה מהירה לפי הצורך. הפניה דרך רופא מומחה. יותר יקר מ Rx למערכת אך זול משמעותית יחסית ל MRI.
|
|
הדמיית תהודה מגנטית
Magnetic Resonanse Imaging
MRI
|
מכשיר המזהה את התדר המגנטי של רקמות שונות כמו ש/ומן, שריר, מח עצם או גידולים שונים.
|
יכול לאתר גידולים סרטניים שלא אובחנו ב- CT. מתאים יותר לגילוי בעיות ברקמות הרכות, בעוד ש CT יותר לבעיות ברקמות קשות.
|
בטיחותי ללא קרינה. לא לבעלי קוצב לב.
בשל השהות במכשיר תתכן קלאוסטרופוביה.
|
יקר בשל עלות מכשיר, תפעולו וצוות מיומן. זמן המתנה ארוך.
|
|
אולטרה סאונד
US
|
גל הקול (כמו בעטלף) פוגע באיבר המטרה וחוזר כהד. המרחק שהגל עשה מומר במחשב לתמונה דו מימדית או באקו, לתלת מימדית.
|
רקמות עם חללים או טווחים משתנים כמו ציסטות למשל בכבד, כליות, נוזלים במפרקים.
באקו ניתן למדוד כמויות, עוצמות ונפחים של לחצים.
|
לא ידוע על כל סיכון. מותר בהיריון.
|
זול וזמין בכל מקום. קל לפיענוח.
|
|
סריקת עצמות
Bone scan
|
סריקת המטבוליזם בעצם. מזריקים
לווריד חומר ניגוד רדיואקטיבי ומצלמים את מידת הפיזור שלו בעצמות.
מחשב ממיר את הנתונים לתמונה.
|
מזהה אזורים "חמים" כמו בדלקות, גידולים, גרורות, שברים או מחלות מטבוליות.
"אזורים חמים" פעילים מטבולית ובאזורים "קרים" ישנה הפחתה בקליטת החומר.
|
תתכן רגישות לחומר המוזרק.
|
לוקח לפחות 3 שעות עד לקליטת חומר הניגוד. פחות יקר מ MRI אך מורכב ואינו זמין בכל מקום.
|
|
ארתרוסקופיה
|
החדרת צינור אופטי גמיש לחלל המפרק.
|
סקירת איכות הסחוסים וחלל המפרק. המצאות אוסטאופיטים ובעיות ברצועות. ניתן גם לטפל ולתקן פגמים ברצועות ובסחוסי המפרק.
|
בידיים מיומנות סיכונים מאוד נמוכים. הרבה פחות נזקים וזיהומים יחסית לניתוח רגיל.
|
כטיפול - זול מניתוח רגיל בשל צמצום ימי אשפוז אך כבדיקה, יותר יקר מ MRI .
|
MRI הינו מבדק מעולה המיועד בעיקר לבדוק רקמות רכות. רק חבל שעלותו כה יקרה (בינתיים).
שאלה א
עקרון העבודה של האולטרה סאונד מבוסס על העובדה הפיזיקאלית ש?
א - שהוא מפיץ קרינה חזקה המשחירה סרט צילום שמונח מאחורי הנבדק
ב - שהוא משתמש במגנט רב עוצמה כדי לבחון כל סוג רקמה בנפרד
ג - שהוא פולשני ונדרש חדר ניתוח מיוחד עבור השימוש בו
ד - שזה מכשיר הקולט הד שחוזר מהאיבר הנבדק ונותן לו צורה גרפית
שלב ח - טיפולים בתחום האורתופדיה
בכל מצב אורתופדי ייתכנו שלוש אפשרויות:
א - שהמטופל יוכל להסתדר בלי טיפול. (מספיק ייעוץ, הנחייה או מנוחה).
ב - שהטיפול יהיה שמרני (כלומר, לא ניתוחי. יכול לכלול תרופות, תרגילים, פיזיותרפיה וכו').
ג - שהטיפול יהיה ניתוחי.
ה - זריקות מקומיות (או החדרת חומרים כמו שמנים דרך העור), תרופות (וצמחי מרפא), הקרנות.
נפרט אותם:
א - מנוחה
ככל שזה נשמע טריוויאלי, מדובר בטיפול (שמרני) בפני עצמו. למנוחה יתרונות רבים משום שהיא מסייעת לשיקום הרקמה שנפגעה. במקרים רבים ממליצים על מנוחה מוחלטת, כלומר, הימנעות מכל מאמץ גופני לרבות מאמץ מתון ביותר. אך גם לטיפול זה מגבלות וחסרונות:
שאלה א
מה אינו נחשב למגבלה או לחסרון בטיפול של מנוחה?
א - היווצרות קונטרקטורות
ב - הגברת הסיכוי ל DVT
ג - גדילת מסת העצם
ד - היווצרות אטרופיה של השריר
יש לציין כי במקרים מסוימים (כמו חגורת גב) הקיבוע תורם לעצלות האזור ועלול להחליש אותו.
שאלה ב
תמיכה היא חלק חשוב בשיקום שברים ותורמת רבות למנוחה יציבה של האזור שנפגע. אך יש לה גם חסרונות. מה, מבין הבאים, הוא חסרון של תמיכה בשבר לאורך זמן ממושך?
טווינא התפתחה משיטות עיסוי סיניות בנות אלפי שנים. גם שיטה זו מטפלת בכל התחומים בהם הפיזיותרפיה עוסקת אך היא מבוססת על התפיסות המסורתיות של הרפואה הסינית ולא על ביומכניקה של גוף האדם. עם זאת, גישות מדעיות חודרות לטווינא המסורתית ומשכללות אותה ללא הרף. בתוך שיטות הריפוי הסיניות צמח גם השיאצו. ישנם זרמים שונים בשיאצו ואחד המרכזיים בהם, נאמיקושי, משלב גישות פיזיותרפיסטיות מודרניות עם תיאוריית המרידיאנים המסורתית.
גם הפיזיותרפיסטים וגם מטפלי השיאצו והטווינא נעזרים, בנוסף לטיפולי המגע, בטכניקות נוספות כמו גירוי חשמלי של שרירים (אלקטרותירפיה), חימום מקומי (מוקסה) או קירור מקומי (עם רטיות). לעתים שולחים את המטופל לבצע הידרותרפיה (וואטסו) ועוד.
שאלה ג
קיימים הבדלים בין שיטות הטיפול המזרחיות לפיזיותרפיה המערבית. היעזרו במילות המפתח כדי לקבוע מה מאפיין יותר כל שיטה. הסתמכו על הדוגמא להלן והשלימו את החלקים החסרים בטבלה. שימו לב שבתשובה מפורטים דברים שאינם מוזכרים בשאלה וחשוב לקרוא אותם.
|
|
פיזיותרפיה
|
שיאצו + טווינה
|
מילות מפתח
|
|
גישת הטיפול
|
טיפולים ידניים - גישה ביומכנית
|
טיפולים ידניים - גישה אנרגטית
|
גישה ביומכנית, גישה אנרגטית
|
|
על מה הטיפול עובד
|
עבודה על -
|
עבודה על -
|
מערכות פנימיות, שרירים ורקמות פריפריות
|
|
שיטות טיפול נלוות
|
ואטצו – שיאצו
.
|
הידרותרפיה, מוקסה, חימום מקומי, אלקטרואקופונקטורה - גם דיסטאלי, אלקטרותרפיה – TENS מקומי
|
|
|
התמקדות הטיפול
|
ממוקד באזור הבעיה, מקיף את כל הגוף וכולל איזון מערכות
|
||
|
איזורי טיפול
|
שימוש בנקודות רפלקס דיסטאליות, התמקדות באזור הכואב
|
||
|
הנחיות לבית
|
תרגילים לשיפור מצב אנרגטי, תרגילים לחיזוק שריר
|
||
|
נסיון קליני ואקדמי
|
פחות נסיון, יותר נסיון, יותר מתועד ונבחן בכלים אקדמיים, עדיין אין מספיק מחקרים
|
||
|
מגבלות משותפות
|
מגבלות טיפול במסגרות ציבוריות ואיכות טיפול משופרת במסגרות פרטיות
|
||
|
|
פיזיותרפיה
|
שיאצו + טווינה
|
|
גישת הטיפול
|
טיפולים ידניים - גישה ביומכנית
|
טיפולים ידניים - גישה אנרגטית
|
|
על מה הטיפול עובד
|
עבודה על שרירים ורקמות פריפריות
|
עבודה על מערכות פנימיות
|
|
שיטות טיפול נלוות
|
הידרותרפיה
אלקטרותרפיה – TENS מקומי
חימום מקומי
|
ואטצו – שיאצו
אלקטרואקופונקטורה – גם דיסטאלי. מוקסה
|
|
התמקדות הטיפול
|
הטיפול ממוקד באזור הבעיה
|
מקיף את כל הגוף וכולל איזון מערכות
|
|
איזורי טיפול
|
עבודה על האזור הכואב
|
שימוש בנקודות רפלקס דיסטאליות
|
|
הנחיות לבית
|
תרגילים לחיזוק שריר
|
תרגילים לשיפור מצב אנרגטי
|
|
נסיון קליני ואקדמי
|
פחות נסיון אך זה יותר מתועד ונבחן בכלים אקדמיים
|
יותר נסיון אך עדיין אין מספיק מחקרים
|
|
מגבלות משותפות
|
מגבלות טיפול במסגרות ציבוריות ואיכות טיפול משופרת במסגרות פרטיות
|
|
בשיאצו משתמשים גם בשיטות חימום, לעיתים דומות לאילו שבפיזיותרפיה (למשל עם מנורת חימום) ולעתים שונות (מוקסה).
ד - זריקות מקומיות
הרופא יכול להזריק חומרים אנטי דלקתיים כמו סטרואידים או חומרים נוגדי כאבי כמו וולטרן.
היום מקובל להשתמש בבוטוקס להרפיית שרירים ספסטיים (עוויתיים) ולא רק לצרכי קוסמטיקה.
במקרים כמו אוסטאוארתריטיס או ראומטואיד ארתריטיס ניתן להזריק חומרים לשיקום המפרק ישירות לתוכו. במקרים של טנדיניטיס (דלקת בגיד) או כאבי גב מזריקים מחוץ למפרק.
שאלה ד
רופא הזריק למפרק חומר אנטי דלקתי (סטרואדים). מה הבעיה העיקרית של פעולה זו?
א - שעלותו יקרה
ב - שבמקרים רבים התוצאות לא נשמרות
ג - שהפעולה מסוכנת ודורשת מיומנות רבה
ד - שזה חוסם את זרימת הצ'י במרידיאנים
ה - תרופות
שאלה ה
התאימו את סוג התרופה למטרת הטיפול שלה, לפי מפתח המושגים להלן:
אנטי דלקתי לא סטרואידלי (NSAIDS כמו אספירין), אנטיביוטיקה, ציטוטוקסיקה (כימותרפיה), סטרואידים, אנלגטיקה, ויטמין D
3 - הקלה על כאב כרוני.
ז - הקרנות
למצבים סרטניים.
ח - ניתוחים
ישנם רופאים שמרניים שמקפידים על הכלל המנחה: Primum non nochere = ראשית אל תזיק! רובם ינסו לדחות טיפול ניתוחי ככל שניתן. עם זאת, מחקרים שונים מציינים שהשכיחות לניתוחים גדלה יותר ככל שפונים למרכז רפואי פרטי או לרופא שמנתח ומקבל את שכרו ישירות מהמטופל. לכן, לפני כל ניתוח כדאי לבצע מספר בירורים עם רופאים שונים ואז להגיע להחלטה.
השאלה אם לבצע ניתוח או להימנע ממנו, ניתנת לעתים לפתרון באמצעות ארבע שאלות פשוטות. כנסו לאתר תמורות, בפרק הדן בהתוויות נגד ובדקו זאת בעצמכם: מתי לעשות ניתוח ומתי טיפול
שאלה ו
הערה: זוהי שאלת העשרה למטפלי שיאצו ושאלת חובה לתלמידי המסלול המשולב לרפואה סינית.
קיימים סוגי ניתוחים שונים. התאימו את המושג המתאים להגדרתו.
Synovectomy , Arthrodesis , Arthoplasty , Osteotomy
שלב ט - סיכום
המלצה: מומלץ לסכם את כל המושגים משני השיעורים האחרונים ולרכז בטבלה. לצד כל מושג חשוב לכתוב משפט שיבהיר אותו. אין צורך להגיש למרכז.
אז מה למדנו בשיעור זה?
.png){kind=small}
איך בודקים כוח גס של השריר וכיצד ניתן לנצל מידע זה לאבחון בשיאצו מה בודקים באמצעות מישוש ואיך נבדיל בין סוגי כאב שונים מהם רפלקסים ולמה צריך לבדוק אותם אילו פתולוגיות יש בהליכה מהי הבדיקה הפיזיקאלית הכללית שכל רופא עושה בדיקות עזר והדמיה לשירות האורתופדיה אילו טיפולים מוצעים בתחום האורתופדיה
סיום שיעור שני באורתופדיה לתלמידי שיאצו על הטיפולים שרופא אורתופד מבצע
חטיבת לימודי שיאצו ג - תמורות
חומר זה מוגש כשירות ע"י אתר תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.