ההיסטוריה של הרפואה הסינית המסורתית

על פי אגדות הסינים, הרפואה הסינית החלה לפני יותר מ 5000 שנים, אך, ככל שאנו מסוגלים לאמת, ידע השימוש הרפואי בחומרים מן הטבע לא חדר לאירופה לפני 200 לפה´ס. עם זאת, אין ספק שצמחי מרפא שונים היו נפוצים בשימוש בסין כמו במצרים עוד הרבה לפני כן. אנו יודעים על סחר באופיום, רוהברב , קינמון, כספית ושמנים שונים בסביבות תחילת הספירה הנוצרית.למרות הדמיון בין צמחי המרפא המערביים והמזרחיים, האסטרטגיה שמאחורי נתינתם הייתה שונה. שתי התרבויות יצאו מנקודת הנחה שבריאות משקפת איזון בין המרכיבים החיוניים שבאדם, אך במאה ה 16 לספירה החלה הרפואה האירופאית להמליץ על בחירת תרופה בהתאם למחלה הספציפית בה האדם לוקה. הרפואה הסינית המשיכה לפתח את תפיסת המחלה כמצב של חוסר איזון והרמוניה בתוך ובין המטופל לבין הסביבה העוטפת אותו ונסיבות חייו בעבר.

שני מודלים רפואיים נמצאים במרכזה של הרפואה הסינית. האחד הוא  מודל חמשת הפאזות (המצבים), אשר מקשר כל תופעה בטבע ככלל ובאדם כפרט לאחד מן האלמנטים להלן: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. גישה זו משולבת עם  מודל היין והיאנג אשר מתאר את הטבע כאוסף של ניגודים משלימים. האינטראקציה בין ניגודים אילו מולידה שינויים שמקורם בצ´י - זו אנרגית החיים והכוח שעומד מאחורי כל שינוי. מודל חמשת הפאזות מזכיר את האיורוודה ההודית ואת הרפואה היונית הקדומה שהתפתחה בערך באותה תקופה.

אספקטים רבים של הרפואה הסינית היו הרבה יותר מפותחים מאילו הידועים במערב. אנו מוצאים כתבים המלמדים על ידע נרחב לגבי מחזור הדם 2000 שנים לפני המערב, ולגבי יכולתם לזהות מחלות כמו סכרת כבר במאה השביעית או טיפול באבעבועות שחורות כבר למין המאה העשירית. יותר מ 800 שנים לפני שהעולם המערבי גילה את הדפוס הופצו ספרי רוקחות ברחבי סין.

המאמר הבא בסדרה:
היסטוריה של האיורוודה ההודית
מאמר המבוא להסטוריה של צמחי מרפא

למידע נוסף