הקיסרות האסלאמית שימרה את המדע היווני 1200 שנה לאחר נפילת רומי. הפרסים והערבים השתמשו בצמחי מרפא רבים ופתחו את האנציקלופדיה מדיצינה. מאמר זה מתייחס להשפעת הרפואה האסלאמית והשפעתו של איבן סנה על הרפואה בתקופת הזהב של אירופה. השפעת הרפואה האסלאמית על ימי הרנסאנס הייתה חשובה ובמקביל פותחה תורת החתימות על ידי פאראצלסוס על הטוב והרע שבה.
מאת: צוות ההדרכה של תמורות

הרפואה האסלאמית

התקופה השחורה של אירופה הייתה תקופת הזהב האסלאמית. הייתה זו הקיסרות האסלאמית אשר שימרה את המדע היווני 1200 שנה לאחר נפילת רומי. הפרסים והערבים השתמשו בצמחי מרפא נוספים כמו קמפור, מושק, נוקס וומיקה ובוראקס אך שימרו את רעיונותיו של גאלן. בו זמנית, הגישה היהודית, כפי שניתן לראות מקריאת התנ´ך, פיתחה את מושג ההיגיינה האישית והציבורית ככלי למניעת מחלות. הרפואה היוונית - אסלאמית נרשמה על דפי האנציקלופדיה קאנון מדיצינה (canon medicinae) אשר נכתבה במאה ה 11 לספירה ע´י איבן סינה, הידוע כיום בשם אביסנה. ידע זה חדר למערב והיווה את הבסיס לטיפול התרופתי עם תום התקופה השחורה ולמאות שבאו אחריה. בהודו, רפואת אביסנה, בשילוב עם תורת הנוזלים היוונית, נלמדת ומבוצעת בפועל תחת שמו של אונאני טיב. אונני היא המילה הערבית ´של היוונים´ וטיב היא המילה הערבית המתארת ´ריפוי ורפואה´.

יותר משש מאות שנה עברו באירופה מאז נפילת האימפריה הרומית עד שחקר המדע והרפואה התחדש. במשך כל אותו הזמן הייתה תלויה בריאות אוכלוסיית אירופה ברפואה פולקלוריסטית, טכסים ומאגיה. רק במנזרים נשמרו כתבים והעתקים של הידע הרפואי וצמחי המרפא.

הרפואה בימי הרנסאנס

התפתחות התרבות הביזנטית, ההתאוששות מן המגיפה הבובונית, מסעות כריסטופר קולומבוס והמצאת הדפוס היו בין המאורעות אשר הביאו לחידוש העיסוק ברפואה מערבית כפי שנשתמרה ע´י מרפאים מוסלמים. עם זאת, למרות שהידע במבנה ותפקוד האדם גדל באופן משמעותי, הרי שהתיאוריות של גאלן ואביסננה נשארו עדיין מקודשות במידה שההבדלים בטיפול בחולים היו זניחים.

המהפכה הונהגה ע´י אאוראוס פיליפוס טאופראסטוס בומבאסטוס אב הוהניים (1493-1545) אשר כינה את עצמו פאראצלסוס שמילולית משמעותו: ´טוב מצלסוס´ (צלסוס היה רופא רומאי). הוא פיתח את דוקטרינת החתימות, חזה את האפשרות להפיק מרכיבים פעילים מן הצמחים, וראה במחלה תוצר של כוח חיצוני ולא חוסר איזון בין הנוזלים.

בהיותו צעיר, עבד פאראצלסוס במכרות וכספית, דבר שחתם בו רושם מיוחד כלפי שימוש במתכות. הוא עודד שימוש רפואי בכספית ואנטימוניום תוך חשיבה מוטעית שיש בידו לנטרל את השפעתם המרעילה תוך זיקוק החומרים. ממשיכי דרכו היו מעודדים מהופעת תרופות מן העולם החדש שהיו בשימוש בידי אינדיאנים דרום אמריקאים. מגזע הפרוביאן הופק הכינין, שנחשב אז כתרופה פלאית כנגד אחת המחלות הקשות העתיקות באנושות: המלאריה. הסיפיליס, מחלה מיובאת אחרת מן העולם החדש, מהווה דוגמא מצוינת למחלה שטופלה בטיפול אגרסיבי (ולא מועיל במיוחד) כדוגמת הכספית.

המאמר הבא בסדרה:
תולדות רפואת צפון אמריקה
מאמר המבוא להסטוריה של צמחי מרפא

הפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב

חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.