בשנות השישים היה מקובל לטעון שרופא עור הוא המקצוע המוצלח ביותר: המטופלים שלו לעולם לא מתים ולעולם לא מחלימים... עם זאת, היום ידוע שבמחלות עור אפשר לטפל בצורה משמעותית עד כדי ריפוי מלא מצד אחד, אבל יש גם מחלות מסוכנות שיכולות להוביל למוות מהצד השני.
היום כבר מובן שמחלת עור משקפת לעתים, את האיזון הפנימי של המטופל. מערכת חיסונית חלשה יכולה להתבטא בנגעים או זיהומים שונים בעור, בעוד שמערכת חיסונית אגרסיבית יכולה להוביל למחלות דלקתיות (אוטואימוניות) שמתבטאות, אף הן, גם בחלק החיצוני של האדם.
מכאן שמחלות עור הן לא רק עניין אסתטי אלא גם שיקוף של המצב הבריאותי הכללי של האדם. כיוון שכך, עלינו לתת את הדעת לשיפור ואיזון מצב המטופל ואיפה שאפשר - להביא לריפוי.
כיוון שמדובר בעולם מחלות שלם שלא ניתן להקיפו, חטיבה זו נותנת כלים להתמצאות במחלות אלו, ומאפשרת בניית אסטרטגיה טיפולית מלאה גם עבור חולים עם מחלות שאנחנו לא מכירים. אמנם כאן נתמקד במחלות השכיחות והמוכרות ביותר, אבל גם אם ניתקל במחלה נדירה או לא מוכרת, הידע שיש לנו יאפשר לנו לחפש מקורות מידע אמינים, כלים ישומיים ואמצעי תזונה חלופיים.
לפני התחלת שיעור זה יש לקרוא את השיעורים שעוסקים בבדיקה פיזיקלית ומחלות עור מתוך מערכת הלמידה מרחוק, רפואה מערבית ב':
1. אבחנה פיזיקלית על פי בדיקת העור
2. הגישה למחלות עור בראיה משולבת
שימו לב:
* על מחלות שכיחות ביותר כמו אטופיק דרמטיטיס, אורטיקריה וקונטקט דרמטיטיס נדון במסגרת חטיבת אימונולוגיה ומחלות דרכי נשימה.
* על מחלות מין כדוגמת סיפיליס או איידס מתייחסות לחומר הלימודים שנלמד בגניקולוגיה.
* על מחלות אוטואימוניות כדוגמת לופוס, שיוגרן, סקלרודרמה, דרמטומיוזיטיס ומחלת קולגן מעורבת נדון במסגרת חטיבת הראומטולוגיה.
* על מחלות אנדורקיניות כדוגמת סוכרת נדון במסגרת חטיבת האנדוקרינולוגיה.
מטרות החטיבה:
א - הכרת הטרמינולוגיה המערבית והסינית הנוגעת לבעיות דרמטולוגיות
ב - יכולת זיהוי וסיווג בעיות עור שונות לפי DD סיני
ג - הגדלת הכלים לזיהוי בעיות וחיפוש מידע ברשת ובמדיה הכתובה
ד - הרחבת הכלים לטיפול במחלות עור שונות
שלב א' - תפקידי העור ברפואה משולבת (מערבית וסינית):
הגנה מכנית - גבולות הגוף
העור עוטף את גופנו ושומר עליו במערכת "ארוזה" וסגורה. למעשה הוא הגבול של הגוף.
על פי הראייה הסינית, אחד התפקידים של הריאות הוא שליטה על העור. חלק מתהליך הנשימה מיוחס לעור, אך יותר מזאת: הריאות אחראיות לפזר נוזלים וצ'י מגן (Wei Qi) לרקמות התת-עוריות.
כיוון שהעור נחשב לגבול של הגוף, הרי שבעיות הקשורות לגבול, משויכות לעתים לפתולוגיות של הריאה. לדוגמה: תחושת מחנק וקוצר נשימה במקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) היא בעיה משולבת של הכבד, המאפשר זרימת צ'י חופשית בגוף, ושל הריאות, הקשורות לתחושת הגבול שלנו עם הסביבה.
איבר אחר המשפיע על גבולות הגוף הוא הכבד. הכבד מאפשר זרימה תקינה של צ'י ודם. חסימת האנרגיה מובילה לתקיעוּת (סטגנציה stagnation) ולכאב. לעתים החסימה משפיעה על איברים שכנים כמו הריאות, ומתבטאת בבעיות עור ובתחושות מחנק בו זמנית.
בנוסף, חשוב לציין שהכבד אחראי על פירוק ופינוי רעלים. חלק מהם יכולים לצאת גם דרך הזיעה. בפתולוגיות, חלק מהרעלים יוצאים דרך העור ומתבטאים בפתולוגיות שונות.
שמירה על נוזלי הגוף
כל פגיעה מפושטת בעור יכולה להוביל לאובדן נוזלים, עד כדי התייבשות.
תפקיד הריאות הוא לפזר נוזלים אל הפריפריה של הגוף ולכיוון מטה. הנוזלים, למעט אלו המופרשים דרך הזיעה, חוזרים אל הכליות וחלקם מופרש בדרכי השתן. פגיעה בשלמות הרקמה מאפשרת לנוזלים "לברוח" - תופעה המובילה לפגיעה במערכות הייניות של הגוף. חלק מתפקיד זה מיוחס לטחול, אשר אחראי על שינוע נוזלים בתוך הגוף ועל המרת המזון לחומרי סיכה כמו Jin-Ye, המלחלחים ומסככים את העור.
ויסות טמפרטורת הגוף
צינון הגוף נעשה על ידי פליטת חום דרך הזעה, תוך הרחבת כלי דם פריפריים. שמירת חום מבוצעת על ידי כיווץ כלי דם פריפריים, ובמידת מה, על ידי הסתמרות השיער (יותר בבעלי חיים).
התפיסה הסינית מייחסת לריאות יכולת לפזר לפריפריה צ'י מגן, אשר תפקידו העיקרי למנוע חדירת פתוגנים מזיקים לגוף. תפקיד חשוב אחר המיוחס לצ'י זה, הוא היכולת לפזר ולווסת את טמפרטורת הגוף. זו גם הסיבה, שבחורף ובלילה הצ'י המגן חודר פנימה, דבר הפוגע ביכולת הגוף להגן על עצמו. (בחורף הצ'י לא פריפרי אלא מתחפר עמוק ולכן אין מה שיגן בפריפריה נגד פתוגנים חיצוניים)
הגנה מפני זיהומים
בעור יש כמויות משמעותיות של כדוריות לבנות לא ספציפיות, שתפקידן למנוע חדירה של מזהמים שונים אל הגוף פנימה.
זהו בעצם תפקידו של הצ'י המגן, המבצע הגנה זו ללא הפסקה. כאשר פתוגן חודר, הצ'י המגן מתארגן למאבק עמו, תופעה המתבטאת בעליית חום הגוף (fever), אף שלפעמים התחושה בפועל היא של קור.
הגנה מפני זיהומים מיוחסת גם לטחול, אשר אחראי על המערכת הלימפטית, גם לכליות, אשר אחראיות על מוח העצמות וייצור דם, ועל מערכות רבות אחרות.
הריאות והעור מאפשרים הפרשת פסולת. אמנם לא כמו הכליות והמעיים, המפרישים דרך השתן והצואה, אך במידה מספקת כדי שתפקוד זה ייחשב לחיוני. כאשר הכבד אינו מטהר היטב את הדם, מצטברים רעלים במקומות שונים בגוף. לעתים הפרשתם מתבטאת במחלות עור שונות.
איבר תחושה (חום, קור, מגע, לחץ, כאב)
העור מצויד בקולטנים עצביים, המאפשרים אבחנה בין תחושות חום או קור שונות, תחושת מגע, לחץ או כאב.
רוב התחושות מיוחסות ליכולת האנרגטית של הלב לקלוט אותן. למעשה, הלב שולט על כלי הדם ומבטא את בריאות הדם וחיוניותו על פני האדם. צ'י הלב מניע את זרימת הדם דרך מרידיאני הגוף וכלי הדם. איכות ה- Shen שבלב ואיכות הדם בעורקים קובעים את איכות העור. הפרעה ב- Shen עלולה לעורר התפרצות מחלה.
תרגול לשלב א'
התאימו את התפקידים הבאים לפי הפירוט הרשום בעמודה השמאלית.
צרפו את שם האיבר במקום המתאים שבעמודה השמאלית.
- רשימת תפקידים לעמודה הימנית: שמירה על נוזלי הגוף, איבר תחושה, ויסות טמפרטורת הגוף, הגנה מכנית, הגנה מפני זיהומים
- רשימת איברים לעמודה השמאלית: ריאות, טחול, כבד, לב, כליות
שלב ב' - על מחלות עור ואופן סיווגן לקבוצות
כשם הרפואה המערבית מסווגת את המחלות על פי גורמיהן (למשל מחלות ויראליות, ממקור חיידקי, פטריות או פרזיטים, מחלות דלקתיות, גידולי עור וכו') כך גם הרפואה הסינית מסווגת אותן בקבוצות. אלא שכאן מדובר באותם סינדרומים שהכרנו בעבר.
האם עלינו לדעת את שם המחלה המערבי כדי שנוכל לתרום למטופל עם כלים סיניים? לכך תתכנה שתי תשובות:
א' - ממש לא. אנו עושים אבחנה לפי התשאול והבדיקה הרגילה ומוציאים מסקנה העומדת בטרמינולוגיה של הרפואה הסינית.
ב' - ממש כן. שם המחלה מאפשר לנו התאמת צמחים ותזונה על פי מחקרים מודרניים וכן מאפשרת מעקב אחר מדדי מעבדה ובעזרתם מעקב אחר מצב המטופל.
להלן חלוקת מחלות עור לפי הגישה הסינית:
הרפואה הסינית מפרידה בין בעיות עור יבשות ללחות ובין מצבים פנימיים לחיצוניים.
בעיות עור לחות:
בעיות עור לחות מתבטאות בפריחה עם מוּגלתיוֹת (pustules), מפרישות נוזל שקוף, ההופך לצהבהב במצבים חמורים. הפריחה מלווה לעתים ב גרד רב ומציק ובשינה לא שקטה (על רקע חום). לאחר ייבוש נשארת צלקת צהובה.
אסטרטגיית טיפול עיקרית: בעיות מסוג זה מופיעות לרוב על רקע רוח-חום או לחות-חום. שני המקרים קשורים לחולשה של הריאות והכליות, אך במצב רוח-חום הריאות והכבד יותר דומיננטיים, ובחום-לחות הכליות והטחול יותר דומיננטיים.
הטיפול הסיני כולל, בנוסף לתזונה ודיקור, גם טיפול חיצוני המבוסס על משחות וטיפול פנימי המבוסס על צמחי מרפא.
בעיות עור יבשות:
בעיות עור יבשות מלוות בפריחה אדומה לא מבריקה. הפריחה מרוכזת במספר אזורים, לרוב עם קשקשת לבנה ומעט או ללא הפרשות.
אסטרטגיית טיפול עיקרית: כאשר הרקע לבעיה הוא פלישת רוח חום או יובש (מצב עודף חיצוני), אסטרטגיית הטיפול תכלול סילוק רוח בעזרת צמחים משחררי חיצון ומסלקי רוח (לרוב מהריאות).
כאשר הרקע לבעיה הוא חום ורעילות בדם (מצב עודף פנימי), אסטרטגיית הטיפול תכלול שימוש בצמחים מקררים או צמחים מטהרי רעלים (לרוב מהכבד)
כאשר הרקע לבעיה הוא חסר דם (מצב חסר פנימי), אסטרטגיית הטיפול תכלול שימוש בצמחים מזיני דם.
להלן חלוקת מחלות עור לפי סוג הנגע העורי:
מחלות פפולה-קשקשיות
דוגמאות: פסוריאזיס, ליכן פלנוס, פיטריאזיס רוזיאה
במחלות אילו נראה התבטאות של חום על פני העור, לעתים מלווה ביובש. תופעה זו יכולה להתרחש על רקע חסר דם (עם חום מדומה), חסר יין או חום ורעילות (כאשר הרעילות מחפשת דרך יציאה מהגוף).
הקשקשת עלולה להצביע על שלל תופעות בניהן סבוריאה, פסוריאזיס ומני אקזמות שונות. מיקומה יכול אף הוא לרמז על מקור הבעיה (למשל צידי האף מרמזים על סבוריאה, כפלי מפרק פנימיים על בעיה אטופית ומרפקים על פסוריאזיס). אבחנה מערבית תהווה מרכיב חשוב בקביעת האסטרטגיה הטיפולית שכן היא יכולה לכוון אותנו לאבחנה מבדלת מדויקת יותר וכן, שיקולי הפרוגנוזה אפשר שישתנו.
עם זאת, הטיפול המערבי לא תמיד נותן מענה יעיל ולכן מיקומה של הרפואה המשלימה חשוב ביותר. יש לחשוב על הקשקשים כתופעה של התבטאות הגוף כולו ולא רק של השיער או מקום כלשהו בגוף. לכן הטיפול לא צריך להיות ממוקד באמצעות שמפו או משחה חיצונית אלא טיפול תזונתי ואולי גם צמחי מרפא שיטפלו בגוף כולו ו"יטהרו" את הדם (שיפור איכותו).
מחלות זקיק השערה ובלוטות חלב
דוגמאות: אקנה, סבוראיק דרמטיטיס.
מחלות אילו מאופיינות בליחה סטגננטית. כדרכן של מחלות ליחה רבות, הבעיה יכולה להתחיל בטחול אולם מעורבות הכבד גורמת לבעיה "להיתקע ולהתחמם" ועל כן הטיפול כולל סילוק חום או חום ורעילות או חום ואש מהכבד והמרה
מחלות ויראליות
דוגמאות: הרפס סימפלקס, הרפס זוסטר, יבלות.
מחלות ויראליות רבות מתאפיינות בהתחלה של רוח קור ההופכת לרוח חום. עם זאת, במקרים רבים המחלה משתכנת בגוף ואין בכוחות הצ'י המגן להדוף אותה החוצה. כתוצאה מכך היא מתחממת, הופכת לסטגננטית וכרונית. כאשר מחלות ויראליות משתכנות בעור, ברוב המקרים הן מיוחסות למצבי חום ולפעמים גם חום ליחה או חום ורעילות.
מחלות חיידקיות
דוגמאות: שושנה, איפטיגו, פרונקלים, שוק טוקסי, צלוליטיס.
מחלות חיידקיות רבות מתאפיינות בהתחלה של רוח חום. לעתים החום הופך לרעילות מקומית או סיסטמית, דבר שעלול לסכן את המטופל.
פטרת
דוגמאות: קנדידה, טינאה ורסיקולור, אוניקומיקוזיס.
רוב המחלות הפטריתיות מתאפיינות בלחות מקומית, לרוב באזורי העור הפריפריים. במצב של חסר צ'י דרמטי, הליחה עלולה לחדור פנימה ולפגוע, למשל, לריאות או למוח. מצבים קיצוניים אילו אופייניים לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה כמו בסוכרת או איידס. פטרת בריאות או במוח נחשבת למסכנת חיים.
מחלות מין
דוגמאות: עגבת, זיבה, דלקת השופכה, איידס HIV.
כיוון שמדובר במגוון רב של מחלות ממקור שונה, ניתן לסווג אותן על פי ההגדרות לעיל. כלומר, זיהום כמו הרפס או איידס יכנס לקטגוריית המחלות הויראליות בעוד שעגבת או זיבה יכנסו לקטגוריית המחלות החיידקיות.
פרזיטים
דוגמאות: גרדת (סקבייס), כינמת, עקיצת עכביש, ליישמניאזיס (שושנת יריחו).
תחום מרתק, גם אם לא מאוד נפוץ בארץ, המעלה סימני שאלה רבים. מחד, נתן לטעון שלכינמת או סקבייס אין מאפיינים אנרגטיים וכי הבעיה נגרמת על ידי גורם חיצוני בלבד. עם זאת, אנו מכירים אנשים שכמעט ולא נדבקים אף שהם שוהים במגע עם אחרים שכן נדבקו. מכאן שיש קשר לאיזון הפנימי של הגוף...
מחלות אוטואימוניות
דוגמאות: פמפיגוס, זאבת אדמונית - SLE, סקלרודרמה, שיוגרן, דרמטומיוזיטיס.
מחלות אוטואימוניות רבות מתחילות כתופעה של חסר דם או חסר יין אך עלולות להתפתח לחום ורעילות (המתבטאים בוסקוליטיס עם דימומים, אנמיה המוליטית, פריחות ותפקודי כליות וכבד לקויים).
גידולים סרטניים
דוגמאות: מלנומה, קרצינומה של תאי קשקש SCC, קרצינומה של תאי בסיס BCC, לימפומה עורית, קפוסיס סרקומה.
כיוון שישנם כל כך הרבה סוגי סרטן הרי שגם הסינדרומים המתאימים אליהם מגוונים. עם זאת, רוב הגידולים האפיתליים מאופיינים במצב של לחות בעור או בחום ורעילות. קרצינומות קשקשיות מאופיינות יותר ביובש, תופעה שיכולה להיות חיצונית או על רקע פנימי כמו יובש, חסר דם או חסר יין.
הערות חשובות:
ישנן קטגוריות נוספות (למשל מחלות אנדוקריניות כמו סוכרת, מחלות גנטיות, אלרגיות, כוויות ועוד. חלק ממחלות אילו נידונות בהרחבה בחטיבות לימוד אחרות.
ולמה החלוקה חשובה? לעתים, באמצעות הבנת מקור המחלה, ניתן להציע פתרון ממוקד. למשל, במחלות אוטואימוניות נוכל להציע תוספי תזונה וצמחים המתאימים למנגנון הדלקתי, או במחלות זיהומיות חיידקיות ניתן להיעזר בטיפול ממוקד בטחול אשר לא רק יסלק ליחה אלא גם יחזק את המערכת החיסונית.
תרגול לשלב ב'
התאימו, בעמודה הימנית, את קטגוריית המחלות למחלות המתוארות וציינו בפירוט את האבחנה מבדלת הסינית האפשרית בעמודה השמאלית.
לגבי הקטגוריות - היעזרו במפתח המושגים הבא: מחלות פפולה - קשקשיות, מחלות חיידקיות, מחלות ויראליות, גידולים סרטניים, מחלות אוטואימוניות, מחלות זקיק השערה ובלוטות חלב, פטרת, פרזיטים
לגבי האבחנה מבדלת הסינית - היעזרו במפתח המושגים הבא: חסר דם, חסר צ'י, חסר יין, יובש, רוח, חום, ליחה, אש, רעילות, ליחה, סטגננטי, חיצוני, פנימי
שלב ג' - נגעים ראשוניים בעור
נגעי עור יכולים להצביע על שינוי טבעי בפיגמנטציה של העור או נטייה תורשתית לגידולי עור שונים (למשל "פלולות") אך גם על מחלות עור שונות ובניהן מחלות פנימיות. אנו נוהגים להבדיל בין נגעי עור ראשונים שנובעים אך ורק בגלל תהליך שמתרחש בעור לבין נגעי עור שניוניים שנגרמו עקב בעיה נוספת. למשל פריחה יכולה להיות נגע עור ראשוני אך סימני הגרד והזיהום הנלווה אליו יהיו כבר נגעי עור שניוניים.
הערה: אנו נתמקד רק בחלק מהנגעים. כאשר נפגש בנגע שלא התייחסנו אליו כאן, נתייחס לנגע דומה לזה שהזכרנו כאן.
לפנינו איורים של נגעי עור ראשוניים. אנו יכולים לראות כאן דרגות שונות של חדירה לעור. בהמשך נתייחס להיבט הסיני של הנגעים השונים.
Macule = כתם (מקולה)
שינוי בצבע העור ללא הרמת השוליים. נגע שטוח עד 1 ס"מ. נובע כתוצאה מהתרחבות כלי דם או מהצטברות פיגמנטים מקומיים.
ברפואה סינית אין התייחסות לגודל הנגע, עלינו לבדוק אם הנגע חלק או לא ואם הוא נעלם בלחיצה או לא.
- לחיצה שטחית שמעלימה - חום בשכבת הצ'י.
- אם לא נעלם - חום רב או תקיעות של חום בדם.
צבעי הנגע:
- לבן - סטגנציה של צ'י או דיסהרמוניה של צ'י ודם.
- אדום חזק - אש. אדום ורוד - חום (חום מערכתי ולא קשור לאיבר מסוים).
- חום - יכול להיות סטגנציה כמו בצבע לבן אך לעתים מלווה בחסר (של צ'י או של ג'ינג) בכליות.
- סגול - סטגנציה של דם או תקיעות של חום.
Papule = פפולה
נגע בקוטר עד 5 מ"מ הנוצר עקב התרוממות האפידרמיס לגובה של עד חצי ס"מ. הפפולות יכולות להיות חלקות או מחוספסות והתמזג לרבדים רחבים.
צבעי הנגע:
- צבע עור רגיל - אש ורעילות.
- אדום - חום בדם או רוח חמה (הרוח דוחפת את הנגע החוצה). אם הנגע מפריש - חום ולחות.
- סגול - סטגנציה של דם או תקיעות של חום.
Pustule - פוסטולה
נגע אפידרמלי (של האפידרמיס) בקוטר של עד 5 מ"מ המכיל מלכתחילה נוזל מוגלתי (יכול להיות גם נוזל סטרילי). הפוסטולה יכולה להיות כואבת.
בדרך כלל מצביע הנגע על מעורבות של אש ורעילות.
עובי הדופן:
- דופן דקה עם נטייה להישבר בקלות - מעידה על פתוגן חיצוני (בדרך כלל רוח חמה שהפכה לרעילות).
- דופן עבה - מקור האש והרעילות הוא פנימי.
הערות:
נודולה הוא התרוממות של הדרמיס שמבליט את האפידרמיס מעלה. בנודולה הנגע יותר מוצק. לרוב, מתייחס יותר למצבי יובש או חסר יין או חום ולחות סטגננטיים.
פוסטולה היא התרוממות של האפידרמיס בלבד והוא מלא נוזלים מוגלתיים או סטריליים. לרוב מתייחס יותר לאש ורעילות או אש ליחה סטגננטיים.
Vesicle - שלפוחית
נגע אפידרמלי מורם עד קוטר של 5 מ"מ המכיל נוזל. הנוזל שקוף אך יכול להפוך לעכור. אם השלפוחית היא תוך אפידרמלית אז היא תהיה רופפת ואם היא תת אפידרמלית אז היא יותר מוצקה ולרוב גם מגרדת יותר.
צבע השלפוחית:
- שוליים מאוד אדומים - תופעת האש והרעילות.
- שוליים פחות אדומים - תופעת לחות חמה.
הערה:
Bulla - בועה היא שלפוחית של יותר מ 5 מ"מ. גם היא מתייחסת לתופעת אש ורעילות.
Urtica - Wheal
בצקת מקומית של העור גוון ורוד עד בהיר בגדלים שונים. מתפתחת תוך דקות (בעקבות רגישות או אלרגיה), מלווה בגרד ונעלמת תוך שעות ללא הותרת סימן. זוהי תגובה אלרגית של העור. הטיפול בה מזכיר תופעות כמו אטופיק דרמטיטיס המתאים למצבי חום ורעילות אך גם לפעמים תופעות של רוח וחסר דם, נושא שנלמד, יחד עם פרק האלרגיות והאסטמה, בחטיבה נפרדת.
תרגול לשלב ג'
נסכם את המושגים שלמדנו על נגעים ראשוניים בעור. הציבו בטבלה את סוג הנגע בהתאם לתיאור הנגע, על פי מפתח המילים להלן:
Urtica ,Macule ,Papule ,Bulla ,Pustule ,Nodule ,Vesicle
שלב ד' - נגעים שניוניים בעור
אילו הם נגעים שעברו שינוי ממצבם הראשוני (בעקבות גירוד למשל) ועל כן נקראים שניוניים או משניים.
שימו לב שבמקרים רבים, נגע שניוני מתקשר לקושי של הגוף לרפא את עצמו (כמו במקרה של כיב) או למצב הפוך: יצירת דלקת הגורמת "לריפוי יתר" (כמו במקרה של צלקת או קלואיד). מצבים אילו מתייחסים, במקרים רבים, לחוסר דם וצ'י על רקע חוסר בחומרי הזנה או על רקע מערכת חיסונית אגרסיבית (בחוסר דם או בחום) או על רקע חולשת מערכת החיסון (בחוסר דם וצ'י).
Ulcer - כיב
חסר ברציפות או שלמות האפידרמיס כך שהדרמיס נשאר חשוף. נרפא עם צלקת.
יכול להיות לחות חמה או אש ורעילות.
Crust - גלד
קליפה הנוצרת מקרישה (התייבשות) של הפרשה. הפרשה של סרום - גלד צהבהב.
- גלד צהוב - הפרשת פלזמה / סרום שנקרש. מצביע על לחות חמה עם תהליך החלמה.
- גלד עם מוגלה - זיהום. יכול להיות פוסטולה שמתייבשת. מדובר באש ורעילות בתהליכי החלמה.
- גלד אדום חום - הפרשת דם שנקרש. מצביע על חום בדם (ובמקרים פחות שכיחים גם סטאזיס).
- גלד שחור - מצביע על נמק מקומי. חוסר הספקת צ'י ודם למקום הגורם למות הרקמה.
Keloid - קלואיד
צלקת מורמת שמקבלת צבע עור ואינה חולפת, מעבר לגבולות גובה הפצע. אופיינית לאנשים עם עור כהה.
Scar - צלקת
החלפה של חלק מרקמת הדרמיס על ידי רקמה פיברוטית (סיבית), לרוב בעקבות פציעה ודלקת מקומית.
תופעות אילו מאפיינות אנשים עם נטיה לדלקתיות יתר. דלקתיות יתר מופיעה במצבים אוטואימוניים. אילו מאופיינים לעתים בתופעות של חסר דם עם חום מדומה או חסר יין, לרוב של הכבד או הכליות. שימו לב שחסר צ'י אינו מאפיין מחלה אוטואימונית משום שחולשת צ'י מובילה לחולשת המערכת החיסונית ולא לחיזוקה, אך יתכנו מצבים מעורבים בהם נמצא חסר צ'י במקביל לבעיה כרונית אחרת. במקרים אילו יש לטפל בשתי הבעיות במקביל שכן ללא תיקון הצ'י לא נוכל להזין את הדם והיין.
Scale - קשקש
חומר קרן המופיע על פני העור והוא ביטוי לנשירה מסיבית של תאי קרן. זוהי תופעה אנומלית של השכבה החיצונית בעור. ישנה הצטברות של חלקיקי תאים על פני העור שאינם נופלים. הקשקשים יכולים להיות יבשים או שמנוניים.
מחלקים את הקשקשים לשלוש קבוצות עיקריות:
א. פסוריאטיים - קשקשת עבה, לא אחידה, בגוון לבן כסוף. יורדת בקלות ומותירה סימני דם קטנים. כשמגרדים אותם יש נקודה קטנה של דם.
ב. אקזמתיים – אחיד כמו למינציה עדינה. מתאים לסבוריאה או למצבים אטופיים. לרוב דבוקים לעור וגירוד יוביל לדימום.
ג. פטיריאזי – מאוד עדין או שמופיע רק אחרי גירוד של העור.
אנחנו נלמד על פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס בשיעור נפרד, כך שכרגע אין צורך להתמקד באבחנה המבדלת שלהם. בהכללה:
- קשקשים לבנים יבשים רקע אדום - חום רב שיוצר רוח.
- קשקשים לבנים יבשים על רקע חיוור - רוח על רקע חסר דם.
- קשקשים צהובים שמנוניים - לחות חמה עם רוח, או אש ורעילות.
Excoriation - שריטה
השריטה נגרמת בגלל פעולה מכנית הפוגעת בעיקר באפידרמיס ומלווה בדימומים שטחיים. מופיע בעיקר בעקבות גרד קשה. זהו סימן לרוח משמעותית (מגרד מאוד).ככל שהאזור מדמם יותר מהר, זה מעיד על יותר חום בדם.
הערה: גרד עלול להוביל לפציעה בעלת Erosion - גלע שזה חוסר רציפות או שלמות של האפידרמיס. גלע נרפא, בדרך כלל, ללא צלקת.
Atrophy - אטרופיה
הפחתה בעובי העור על רקע התדלדלות נפח התאים שבדרמיס ובאפידרמיס ונראה כמו ניר דק עם קמטים מרובים. לעתים ניתן לראות את כלי הדם דרכו. עור זה נפצע בקלות. מתאים לזקנה או לשימוש ממושך בסטרואידים.
התופעה מתאימה לחוסר הזנה של העור בצ'י, דם או ביין וכאמור, מאפיינת זקנה אך גם מחלות שונות הגורמות לאטרופיה של העור או שימוש ממושך מקומי במשחת סטרואידים.
ליכניפיקציה - Lichenification
התעבות גסה של האפידרמיס כך שחריצי העור יהיו מודגשים בקווים לבנים.
מצביע על יובש, חסר דם או סטאזיס של דם.
תרגול לשלב ד'
הציבו את סוג הנגע בהתאם לתיאור הנגע, על פי מפתח המילים להלן:
Ulcer, Scar, Atrophy, Erosion, Keloid, Lichenification, Scale, Crust, Excoriation, Fissure
שלב ה' - סיכום
הערה: מומלץ להכין רשימת מונחים שסוקרת את כל פרק הלמידה הזה. ניתן לארגן אותה בטבלה (או בגיליון אקסל) בדומה לטבלאות המוצגות בשאלות ד' ו-יא' שבשלב השיעור האחרון.
אז מה למדנו בשיעור זה?
- הקבלות בתפקידי העור בין הרפואה המערבית לסינית
- סיווג מחלות עור לחות ויבשות וכן הסיווג לפי סוג הנגע העורי
- אבחנה מבדלת של נגעים ראשוניים
- אבחנה מבדלת של נגעים שניוניים
סיום שיעור אבחנת עור בגישה משולבת
חטיבת רפואה סינית - תמורות